אהבה ממבט ראשון פלייבק קריוקי

39.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אהבה ממבט ראשון פלייבק קריוקי

האזן לדוגמא פלייבק


אריק איינשטיין היה זמר, פזמונאי, תסריטאי ושחקן ישראלי.
היה חבר בלהקות הנח”ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ’רצ’ילים הניבו את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.
איינשטיין נחשב אחד הזמרים הישראלים החשובים ביותר. מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו כך: “אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית”.‏
בשנת 1959 השתחרר מצה”ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי “תיאטרון סמבטיון” בהצגת “השד יודע”, לצדם של רחל אטאס, שמעון ישראלי ויוסי פרוסט, וללהקת בצל ירוק, שבה היו שותפים גם אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים. איינשטיין השתתף בתפקיד משני בתוכניתה של הלהקה “חתול בשק”, שעלתה ב-1960.‏[8] בין היתר בלט קולו בשיר “ליפא העגלון”. באותה תקופה שיחק גם בהצגת “הבוגד” מאת הנרי דנקר ב”תיאטרון האהל”, ואף על פי שלא למד משחק, זכה למחמאות מפי המבקר הקפדן של עיתון “הארץ”, חיים גמזו.
בשנת 1960 הוציא איינשטיין מיני אלבום סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: “השעות הקטנות של הלילה” (יוסי גמזו / יוחנן זראי), “פונדק במדבר” (אהרון שבתאי / אריה לבנון), “היא הייתה בת 17″ (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ’יק) ו”עיר לבנה” (נעמי שמר). את השירים עיבד אריה לבנון. לאחר מכן שר ב”להקת הצעירים” עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי “ארי גורן”.
ביוני 1961 הופיע ב”מועדון החמאם” ביפו, בהצגות “משלי ערב” ו”תל אביב הקטנה”. בשנת 1962 השתתף בהצגות “בילי בדאי” ו”אירמה לה דוס”, שבה גילם את אחד מהתפקידים הראשיים: הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה בתיאטרון “הבימה” הייתה מול אלפי חיילים וזכתה להצלחה רבה.‏ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת. באותה תקופה הופיע עם אורי זוהר ושייקה אופיר ב”מועדון החמאם” בתוכניות סטיריות, שכתבו חיים חפר וחיים גורי.
משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת “שלישיית גשר הירקון” ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון, שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה הוציאה השלישייה שני אלבומים: “אהבה ראשונה” ו”התוכנית החדשה”. שירים רבים מאלבומים אלו הפכו ללהיטים, ובהם “לילה בחוף אכזיב”, “איילת אהבים”, “אהבת פועלי בניין”, “כשאור דולק בחלונך”, “העיר באפור” ו”סימן שאתה צעיר”.
באותה תקופה הופיע עם אילנה רובינא בהרכב שנקרא צמד הגפרורים.
בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון, “סאלח שבתי”, שבו שר בדואט עם גאולה נוני את השיר “לי ולך”. באותה שנה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, שבו שר לבדו את השיר “הרחק בלילה”, ועם “שלישיית גשר הירקון” את השיר “אותך”. ב-1965 שב לבימת פסטיבל הזמר, וזכה במקום הראשון עם השיר “איילת החן”. כעבור שנה זכה בפסטיבל פעם נוספת, עם השיר “ליל סתיו”. בפסטיבל זה שר איינשטיין עם שלישיית גשר הירקון את השיר “ריח תפוח אודם שני”, שהגיע למקום השני בתחרות, וכן שר לבדו את השיר “לא פעם, בקיץ” ועם השלישייה את “בואי ילדה”.
אלבומי סולו ראשונים ו”החלונות הגבוהים”
אלבום הסולו המלא הראשון של איינשטיין, “שר בשבילך”, יצא בשנת 1966. האלבום כלל תריסר שירים: אחד-עשר מהם כתבה הפזמונאית דפנה אילת, ואחד נכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום, וכן תרגמה עבורו מספר שירים. בין השירים הבולטים באלבום היו “הלילה הזה”, “אל תבכי ילדה” ו”הגשם מתופף”.
באותה שנה הקים את להקת הליווי שלו, “האיינשטיינים”, שכללה את דוד קריבושי באורגן ועיבודים, את אלי מזרחי בתופים, שמוליק ארוך בבס וריצ’רד פרץ בגיטרה חשמלית. יחד איתם הקליט איינשטיין תקליטון של גרסאות כיסוי. בין היתר נכללו בו תרגומו של יורם טהרלב לשיר “Do You Want to Know a Secret” של הביטלס שנקרא בעברית “מזל”,‏[10] תרגומה של לאה נאור ל-“The House of the Rising Sun”‏[11] וגרסה מחודשת לשירם של הדודאים “ערב של שושנים”. עוד באותה שנה הקליט איינשטיין תקליטון משותף עם יפה ירקוני. נכללו בו ארבעה שירים, ובהם גרסתם לשירם של הביטלס “Yesterday”, שבתרגומו העברי של חיים חפר נקרא “רק אתמול”.
ב-1966 חבר לשמוליק קראוס ולג’וזי כץ להקמת שלישיית “החלונות הגבוהים”. בלהקה זו החל איינשטיין לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, “כל השבוע לך” ו”אז מה”. באלבום נכללו להיטים רבים נוספים, כ”זמר נוגה” (“התשמע קולי…”), “יחזקאל” ו”אינך יכולה”. לאחר יציאת האלבום הוציאה הלהקה על גבי תקליטי שדרים שני שירים נוספים שכתב איינשטיין, “כמה נעים” ו”בואו ונרים כוסית”. שני שירים של השלישייה נפסלו לשידור במשך תקופה מסוימת: “יחזקאל” כלל שורות היתוליות על הנביא יחזקאל שהרגיזו את הדתיים והחרדים (“הנביא יחזקאל ידע איך לכייף”, “הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא”), ו”חייל של שוקולד” היה טקסט אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ששת הימים. שירי הלהקה הוקלטו בצרפתית בהופעה בפריז ויצאו כתקליט.
שלישיית “החלונות הגבוהים” הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום שבו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח”ל – שלום חנוך. לאחר אחת מהופעות הלהקה פגש חנוך את חבריה, והציג להם את יכולות נגינתו בגיטרה.איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך: “הגר” (מילים: חנוך), “ריסים” (מילים: מאיר אריאל), “שבת המלכה” (מילים: איינשטיין) ו”פתאום בלעדיו” (מילים: מאיר אריאל).
כשאיינשטיין עבר בתחילת 1968 מחברת הד ארצי לסי.בי.אס, הוציאה הד ארצי אלבום אוסף בשם “ישן וגם חדש”, שריכז חלק מהקלטותיו בחברה במהלך שנות ה-60. נכללו בו כל שירי התקליטון “הגר” לצד הקלטות מוקדמות יותר כמו “עיר לבנה”, “השעות הקטנות של הלילה” ו”אני מרגיש כמו מלך”, שהופיעו בתקליטונים השונים שהקליט איינשטיין בהד ארצי, וכן שירים מתקופת שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים.
במהלך אותה שנה יצא בסי.בי.אס אלבומו השני של איינשטיין, “מזל גדי”. כל שירי התקליט – רבים מהם שירי ילדים – הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס ותזמורת סי.בי.אס. על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט. “מזל גדי” קידם משמעותית את הקריירה של איינשטיין, וכולל כמה מהמוכרים שבלהיטיו, בהם “רוח רוח” (מילים: מרים ילן-שטקליס), “הימים הארוכים העצובים” (מילים: איינשטיין), “לילה” (מילים: חנוך), “מה שהיה היה” (מילים: חנוך) ו”מכופף הבננות” (מילים: מאיר אריאל).
חבורת לול ויצירת רוק
באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר “פראג”, שכתב שלום חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה ודיכוי “האביב של פראג”. עם שיר זה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות התפתחויות בעולם הזמר בחו”ל ותחילת חדירת מוזיקת הרוק, חיפש גם איינשטיין צליל חדש ו”חשמלי” יותר, דבר שהביא אותו לחפש שותף במועדוני רחוב המסגר בתל אביב, שנחשב למעוזן של להקות קצב לא-ממסדיות. ברחוב המסגר הכיר את להקת “הצ’רצ’ילים”, שבה היה חבר גם מיקי גבריאלוב.
בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת “הצ’רצ’ילים” את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון, “פוזי”. חציו של האלבום הופק על ידי מישה סגל, ואת החצי השני הקליט איינשטיין עם “הצ’רצ’ילים”. נכלל בו השיר “פראג”, וכן להיטים כ”ארץ ישראל” (איינשטיין/שמוליק קראוס), “כמה חם” (איינשטיין/סגל), “ילדה ציור” (יהונתן גפן/סגל) ו”כשאת בוכה את לא יפה” (גפן/קראוס), שהפך לקליפ הישראלי הראשון. כמו כן נכלל בו תרגומו של איינשטיין לשירם של הביטלס “The Ballad of John and Yoko”, שנקרא בעברית “היה לנו טוב, נהיה לנו רע”.
איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של “חבורת לול” – כפי שנקראו – היו הסרט “שבלול” בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה “לול”.
איינשטיין (במרכז) ואמנים נוספים מחבורת לול מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים
במאי 1970 יצא לאור הסרט “שבלול”, המורכב ממערכונים של חבורת לול לצד שירים. שירים אלו התגבשו לאלבומם המשותף של איינשטיין וחנוך, “שבלול”, שיצא באותה שנה. האלבום נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים. חנוך הלחין את כל שיריו וכתב כמעט את כולם. רבים מהשירים הפכו ללהיטים, ובהם “למה לי לקחת ללב” (מילים: איינשטיין וחנוך), “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר”, “אבשלום” (מילים: חבורת לול), “קח לך אישה”, “אל תוותרי עלי”, “מה שיותר עמוק יותר כחול” ו”הבלדה על יואל משה סלומון” (מילים: יורם טהרלב). השיר “למה לי לקחת ללב” נבחר כ”שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה”ל באותה שנה, ואיינשטיין נבחר כ”זמר השנה”.
כבר ב-1970 הוציאו איינשטיין וחנוך אלבום משותף נוסף, “פלסטלינה”. חלק משיריו הוצגו לראשונה בתוכנית הטלוויזיה “לול”, ששודרה באותה שנה. גם באלבום זה כתב והלחין חנוך את רוב השירים. בין להיטיו היו הדואט של איינשטיין עם ג’וזי כץ “מה איתי”, “אמא שלי”, “כתבו עליו בעיתון”, וכן שיר שאיינשטיין כתב והלחין, “אבישג”.
עם עזיבתו של חנוך לאנגליה בסוף 1970 חיפש איינשטיין שותפים מוזיקליים חדשים. בתחילת 1971 הקליט עם רוב האקסלי אלבום של שירי ילדים בשם “שירי ילדים”. האקסלי הלחין את רוב שיריו, ואחדים מהם הלחין איינשטיין. נכלל בו גם השיר “ברלה צא”, שאת מילותיו כתב איינשטיין על פי המנגינה “שבלול” שנכללה באלבום “שבלול”. שיר אחד באלבום, “אני מבין”, הולחן בידי מיקי גבריאלוב. היה זה תחילתו של שיתוף פעולה פורה בין איינשטיין לגבריאלוב.
ב-1971 הקליט איינשטיין את האלבום “בדשא אצל אביגדור”, עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. את רוב השירים כתב יענקל’ה רוטבליט, ואת השאר כתב איינשטיין. שירים רבים באלבום הפכו ללהיטים, ובהם “אני ואתה”, “קפה טורקי”, “אני אוהב לישון”, “אני רואה אותה בדרך לגימנסיה”, “שיר מספר שמונה”, “היא תבוא” ו”צא מזה” (“שוב לא שקט”).
בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר “מציצים”, וכן בתוכנית הטלוויזיה “לול 3″, שבה נכללו מערכונים ידועים כ”חידון התנ”ך” והשיר “חמוץ חמוץ”, כפרודיה על שירה של להקת פיקוד הצפון “מתוק מתוק”. באפריל 1972 הורשע עם כמה מאנשי חבורת לול בביקורים במקום לעישון חשיש.
באותה שנה הקליט את האלבום “יסמין”. איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך, מיקי גבריאלוב ו”הצ’רצ’ילים” שהו באותה התקופה באנגליה. “יסמין” הוא אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא אחידה, אך עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: “כמה טוב שבאת הביתה” (רוטבליט/חנוך) ששרה במקור מילי מירן אבל גרסתה נשכחה במהירות, “דון קישוט” (גפן/שם טוב לוי), “שיר אחרי מלחמה” (איינשטיין/לוי) ו”אמא אדמה” (רוטבליט/גבריאלוב). בנוסף, שר איינשטיין באלבום מספר שירים באנגלית:”I Need You To Turn To” – במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג’ון, “Reason To Believe” -במקור של טים הרדין שאותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו-“Here There And Everywhere” – במקור של להקת הביטלס. “יסמין” מסתיים בהקלטה של מערכון “חידון התנ”ך” שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה “לול”, ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס. אהבה ממבט ראשון פלייבק זה הוא אחד השירים היפים בעשור האחרון לחייו.