מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב

150.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב

האזן לדוגמית מחרוזת להקות צבאיות קריוקי

 

להקות צבאיות וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של היישוב היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל ולאורך כל שנות קיומה, כששיא פריחתם הייתה בשנות השישים ועד אמצע שנות השבעים. להקות וצוותי הווי צבאיים ממשיכים לפעול גם כיום, אך לא באותה מידת הצלחה כמו בעבר.
שתי להקות צבאיות הוקמו למתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: “הלהקה הצבאית” בפיקודו של צבי פרידלנד שהוקמה ב-1942, ולהקת “מעין זה” של הבריגדה היהודית.
ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה הצ’יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ”ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: “החישטרון” (של חטיבת גבעתי והחי”ש), “להקת השרון” (של חטיבת אלכסנדרוני), “הלהקה הצבאית הארצית” (הלהקה המרכזית של המחת”ר -מחלקת התרבות), “להקת הכרמל” ו”להקת איילון”, שפעלה גם כגוף אזרחי. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל “הלהקה הצבאית הארצית” ובכללן גם חברי הצ’יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.
בצה”ל התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת מדינת ישראל. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח”ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם (“בצל ירוק”, “התרנגולים”). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי”ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה”ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה”ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים מהשורה הראשונה כגון נעמי פולני, יוסי בנאי, דני ליטאי ויאיר רוזנבלום. רבים מהזמרים, האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית כיום, הם חברי להקות צבאיות לשעבר. מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב
הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא של פופולריות בסוף שנות השישים. במצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ”ט, דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים. 9 מתוך 12 המקומות הנותרים נתפסו על ידי יוצאי להקות צבאיות.
בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח “הלהקה” המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח”ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.
הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ”ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה”ל, למעט מקהלת הרבנות הצבאית. למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה”ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית. עד חזרתן הרשמית, פעל בצה”ל גוף מוזיקלי בשם “מקהלת צה”ל” שתפקידו היה להופיע בטקסים צה”ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מדי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו “100 שנות התיישבות”, “צוות הווי אלתרמן”, “פלפל ממולא” ו”צה”ל 84″. בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש וחלקן אף זכה להצלחה ויצר להיטים, אך הן התפוגגו לאחר שנים ספורות. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות “צוותי הווי” (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח”ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר, הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי, אלא על שירים של זמרים מוכרים. מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב
ב-2011 הופק דיסק חדש ללהקות הצבאיות את הבית שכלל ברובו תכנים מקוריים. באפריל 2014, כחלק ממאמץ להחזיר את יוקרתן של הלהקות הצבאיות הושק אוטובוס הלהקות הצבאיות, שנרכש בשיתוף עם קרן לב”י. בסוף ינואר 2015 נפרדו הלהקות הצבאיות מאוטובוס הלהקות הצבאיות.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה. מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. היה או אולי לא היה פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”). מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים. מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי מחרוזת להקות צבאיות קריוקי אורן לב
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.

מידע נוסף

סוג קובץ

פלייבק, קריוקי