אדון עולם עוזי חיטמן פלייבק קריוקי

39.00

נקה
קטגוריה:

אדון עולם עוזי חיטמן פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


עוזי חיטמן (9 ביוני 1952 – 17 באוקטובר 2004) היה זמר, יוצר, מלחין, פזמונאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. מהיוצרים הבולטים בזמר העברי שכתב במגוון סגנונות.
עוזי חיטמן נולד בגבעת שמואל לאברהם וחנה חיטמן, ניצולי שואה, ואח צעיר לחיים. ב-1958 בגיל 6 עבר עם הוריו לרמת גן, ובה התגורר רוב שנות חייו. שמו עוזי ניתן לו על שם סבא-רבא שלו, עזריאל. אביו של חיטמן היה חזן שומר מצוות ואמו הייתה חילונית. חיטמן גדל בבית דתי-מסורתי שראה בפלורליזם ערך חשוב. הוא למד בבית ספר חילוני, ובחר באורח חיים לא דתי, אם כי שמר על מסורת ואף הגדיר את עצמו כ”מאמין בן מאמין”.
סגנונו המוזיקלי של חיטמן הושפע גם הוא מהפלורליזם שבבית הוריו. בילדותו שמע בקביעות את לחני התפילות בבית הכנסת, תקליטי החזנות, ובמקביל תקליטי פופ ורוק שרכש, כמו אלה של להקות הביטלס והרולינג סטונז וזמרי רוק כגון אלוויס פרסלי ותקליטים מסגנונות מוזיקה שונים בשפות אירופאיות שונות. ב-1963 בגיל 11 החל לנגן בגיטרה שביקש כמתנה.
שירותו הצבאי ושיריו הראשונים אדון עולם עוזי חיטמן פלייבק קריוקי
בשנת 1970 התגייס חיטמן לקורס טיס אך הודח מהקורס לאחר שנה. הוא הצטרף לחטיבת הצנחנים ועבר אל להקת פיקוד המרכז. בין השנים 1971–1973 הלחין את שיריו הראשונים. שירים אלה הושרו בידי הלהקה הצבאית, למעט שני הבולטים שבהם: השיר “ניגונה של השכונה” נכתב והולחן בעת שירותו בצנחנים והוקלט רק ב-1976 על ידי יזהר כהן והשיר “מי ידע שכך יהיה”, שנכתב ביום שחרורו מהשירות הסדיר ובוצע על ידו ועל ידי בועז שרעבי חודשים ספורים מאוחר יותר, כאשר השניים גויסו למלחמת יום הכיפורים כצוות הווי במילואים. שרעבי הקליט את השיר לאחר המלחמה במילים שהיו שונות מהמקור. שיר זה תרם רבות לפרסומו של חיטמן ככותב וכמלחין.
מלחמת יום הכיפורים קטעה את המיזם האזרחי הראשון שחיטמן השתתף בו – להקת הפופולים (חיטמן, יהודה תמיר[, איזי גדאל, שמוליק קובלסקי וקובי קלמנוביץ’). הופעות הלהקה נפסקו בגלל המלחמה ומכירות התקליט שלהם נכשלו בעטיה. התקליט הכיל שירים פרי עטו של חיטמן.
לאחר שחרורו השתתף חיטמן במופעי בידור שונים (כמו ערב שירי תיאודורקיס, בשנת 1974), כתב וביצע פרסומות והחל לכתוב שירים לאמנים שונים.
מאמצע שנות השבעים עד תחילת שנות השמונים, היה חיטמן אחד האמנים היחידים שגם עבדו עם זמרים המוכרים והמושמעים באותה תקופה כמו אבי טולדנו (“מה חשוב היום”), עוזי פוקס (“אבי”) ודודו זכאי (שיר הילדים “למה הגדולים לא לומדים מהקטנים”), וגם עם שורה של זמרים ים תיכוניים בתקופה בה הרדיו לא נטה להשמיע את הזמר המזרחי, כמו זוהר ארגוב (“מרלן”, “כמו שיכור”), חיים משה (“תודה”), מרגלית צנעני (“כמו שאתה יודע”), איציק קלה (“אני העבד”) ורבים נוספים. הבולט בזמרים המזרחיים שחיטמן עבד אתם הוא שימי תבורי (“עוד סיפור אחד של אהבה”, “לילה בלי כוכב” ושירים רבים אחרים). חיטמן כתב לתבורי שני תקליטים שלמים בשנים 1976 ו-1977 ונלחם על השמעתו של תבורי ברדי.אדון עולם עוזי חיטמן פלייבק קריוקי
לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 הלחין וביצע (יחד עם עודד בן-חור) את “אדון עולם”. את השיר “נולדתי לשלום” כתב לרגל הולדת בנו הבכור בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים ב-1977. השיר בוצע במקור על ידי להקת סקסטה.
עוזי חיטמן בתוכנית הטלוויזיה “חלום עליכם”, בה הגשים חלומות של ילדים
במקביל ליצירות למבוגרים חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו “רציתי שתדע”, “שירי ילדות”, “אדוני ראש העיר” ו”ארץ הצבר”. זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש. בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים “פרפר נחמד” ובהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית “כמו צועני” עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים “כמו צועני” ו”אנחנו נשארים בארץ” שכתב חיטמן, הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים הופה היי. בשנים 1993–1998 הגיש חיטמן את התוכנית “חלום עליכם” ובה הגשים חלומות של ילדים. בשנים 1990–1995 הוא השתתף גם בקלטות הווידאו לילדים “שירים קטנים” ו”ילדיש”.
בנובמבר 2004 יצא לאור ספרו “שתיים פרות ואחד סוסים” שהוא אוסף של שיבושי לשון של ילדים אותם ליקט חיטמן.
החל משנות השמונים הוציא חיטמן אלבומים למבוגרים כזמר סולן, בהם “ליצן חצר” (1980), “אורח” (1989) ו”מתוך תוכי” (1993). הוא כתב והלחין בהם את כל השירים, ביניהם היו שירי מחאה חברתיים כמו “ליצן חצר” העוסק בדחייה חברתית או “בארץ הזאת”, המוחה נגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. שירים אלו לא הצליחו כמו השירים שכתב לזמרים אחרים.אדון עולם עוזי חיטמן פלייבק קריוקי
אורנה ומשה דץ זכו במקום השלישי בתחרות האירוויזיון בשנת 1991 עם שירו של חיטמן “כאן”, המבטא רגשות אהבה לארץ.
חיטמן כתב והלחין שניים משירי האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה: “ירוק בעיניים” (1994) “ששר” חיים משה ו”הנה היא עולה” (2001), ששר חיטמן עם שחקני הקבוצה.
בשנת 2001 הוציא אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם “שני מקומות” בו שילב ז’אנרים שונים. בשנת 2003 החל להגיש את תוכנית הטלוויזיה “אדם ומלואו” בערוץ 33, שלא הספיק להשלימה לפני חנן גולדבלט ב-2004. אחד מלהיטיו האחרונים היה “לכל אחד יש” שכתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס, שיר שזכה לתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג’. השיר הושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה והפך ללהיט גדול.
תבליט הנצחה לעוזי חיטמן ב”כיכר עוזי חיטמן” ברמת גן
כיכר עוזי חיטמן בשכונת רמת חן ברמת גן
פארק וגינת משחקים על שמו של עוזי חיטמן בפתח תקווה
במהלך שנת 2004 עוזי חיטמן החל לבצע דיאטת הרזיה בשילוב תוכנית כושר גופני, במהלכה הוריד כ-15 קילוגרם ממשקלו. אשתו, איה חיטמן, אמרה בראיון מ-2005: “הוא נכנס למשטר דיאטטי מטורף ומשטר כושר נוקשה מדי, והגוף לא עמד בזה.”חיטמן נפטר ב-17 באוקטובר 2004 (ב’ בחשוון תשס”ה) כתוצאה מהתקף לב פתאומי, בגיל 52. הוא נקבר בבית העלמין ירקון.
בשנתו האחרונה עבד על אלבום חדש, “עכשיו התור לאהבה”, ששיר הנושא שלו יצא לרדיו ביום פטירתו. התקליט הושלם לאחר מותו.
עוזי חיטמן הותיר אחריו את אשתו איה, לה נישא בשנת 1976; ושלושה בנים: עידו, שנולד בשנת 1978, ועם לידתו נכתב השיר “נולדתי לשלום”. עודד (1980). ויואב (1984). אחיו הוא חיים חיטמן, מבכירי המוסד לביטוח לאומי, ואביהם של הזמר והיוצר תמיר חיטמן ושל המוזיקאית, ומתמודדת כוכב נולד בעבר, ענת אסתר חיטמן, ושל הזמר והיוצר אוהד חיטמן.
בשנת 2009, ארבע שנים וחצי לאחר מותו, יצא לאור האלבום “אשא עיני”, אותו הקליט בטרם מותו. האלבום הורכב משירי תפילה מן המקורות היהודיים. חלק מהשירים הולחנו בידי חיטמן עצמו, וחלקם גרסאות מחודשות ללחנים עממיים המושרים בבתי הכנסת, וכן ללחנים של הרב שלמה קרליבך.
בשנת 2011 יצא לאור בסדרת הפרויקטים עבודה עברית פרויקט שירי עוזי חיטמן המבוצע כולו על ידי זמרים מז’אנר המוזיקה הים תיכונית. האוסף הצליח מאוד והגיע למעמד אלבום זהב. שירי ילדות השירים המשחקים פלייבק
ביולי 2012 זמן קצר אחרי מה שהיה אמור להיות יום הולדתו השישים של חיטמן, הוציאה משפחת חיטמן שני סינגלים חדשים בקולו של עוזי, “קרן אור”, ו”לפני ואחרי”, שנכתב לרון שובל.אדון עולם עוזי חיטמן פלייבק קריוקי
במאי 2015 הולחן מחדש שירו “אני העבד” בידי המוזיקאי הראל טל.
במאי 2016 הוכרז במצעד הזמרים הכי ישראליים של אתר וואלה! כי חיטמן הוא המוזיקאי החמישי הכי ישראלי.
חיטמן היה יוצר פורה בעל מנעד רחב: שירי ארץ ישראל, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, שירי ילדים, בלדות, שירים מתורגמים מיוונית, מוזיקה חסידית ושירים פוליטיים העוסקים בשלום ובמחאה. חיטמן גם שיתף פעולה עם אמנים מסגנונות רבים. חיטמן השתתף בכתיבה של למעלה משש מאות וארבעים שירים עבריים. אחדים מהשירים המוכרים ביותר כמעט בכל סגנון המושר בעברית הם מפרי עטו, לכן אפשר לכנות את סגנונו בשם “סגנון ישראלי”. בשנת 2001 קיבל את פרס “נוצת הזהב” של אקו”ם לשנת תשס”א על מפעל חיים – מלחין בזמר העברי. ועדת הפרס נימקה את החלטתה בעובדה שחיטמן הלחין למעלה מ־600 שירים, וסגנונו הייחודי מגשר בין מזרח למערב, בין דתיים לחילוניים ובין ילדים למבוגרים.
חיטמן דגל בסובלנות ושיתף פעולה עם כל המגזרים בישראל. למרות שהצהיר על היותו איש שמאל-מרכז הופיע בהתנחלויות.
ב-2005 שונה שמה של “כיכר השושנים” בשכונת מגוריו של חיטמן ברמת גן ל”כיכר עוזי חיטמן”.
ב-2005 החברה הממשלתית למדליות הנפיקה סט של שלוש מדליות (זהב כסף וארד) לזכרו.
בפתח תקווה נקרא על שמו הפארק שמול בית החולים בילינסון.
בשכונת “נווה גן” בפתח תקווה הוקם בית ספר יסודי ממלכתי “עוזי חיטמן”.
בגבעת שמואל (מקום הולדתו), עכו, נתניה, רמלה, חולון, קריית מוצקין רעננה, וכפר סבא נקראו רחובות על שמו.
מדינת ישראל הוציאה בול דואר לזכרו.
בין ינואר לאפריל 2011 יצאו אלבומי עבודה עברית – שרים עוזי חיטמן, שבהם חידשו זמרים ים-תיכוניים שירים של עוזי חיטמן, בשינוי גרסאות. באלבומים השתתפו בין השאר אייל גולן, חיים משה, ליאור נרקיס, מושיק עפיה, ישי לוי ושלומי שבת.
בשנת 2013 הופיע בול המנציח את שירו “רציתי שתדע”
ביוני 2015 התקיים מופע הנצחה לזכרו בו השתתפו בין השאר יגאל בשן, שימי תבורי, משה פרץ, רוני דלומי, קובי אפללו וקרן פלס.